כתב אישום חריף נגד העיתונות העוסקת בפוליטיקה בישראל / נמרוד נוי
1/1/2010
אתם העיתונאים שותפים מלאים לקיומה של מציאות פוליטית הזויה בישראל. יש לכם חלק ניכר בהתפתחותה של מציאות זו ובהנצחתה. ראיתכם עטים כעדת דבורים על הפוליטיקאים בכל מפגשי המועצה של מפלגת קדימה ובעיקר בעת שזו היתה בשלטון. ראיתי את מכוניות השידור של רשתות הטלביזיה השונות חונות בכניסה למטה המפלגה בפתח תקוה. את האנטנות שבגגותיהן והכבלים הרבים המשתלשלים מהם החוצה. ראיתכם על בימת העיתונות שבקצה אולם הישיבות הגדול אל מול פודיום הנואמים שמנגד. ראיתי את בכירי העיתונאים בישראל מהלכים בן הפוליטיקאים ומשוחחים עמם. קראתי את דבריכם בעיתונים ושמעתי את הדיווחים שמסרתם לציבור הרחב באולפני הטלביזיה.
לא ראיתי איש מכם מדבר עם חבריי קדימה שאינם חברי כנסת. כל ניסיונותיי לשוחח עמכם נתקלו בבוז ובסירוב. גם כששלחתי לכם את עיקריי דבריי המושכלים והמקצועיים - המתארים את סיפורה הכואב והעצוב של 'חולשת המערכת הפוליטית בישראל' ואת חדלונם, אפסותם וחוסר אחריותם של הפוליטיקאים, ודברים הנוגעים לשאלת זהותה של קדימה ומכלול המרכיבים האסטרטגיים שהיא כה חסרה אותם - לא זכיתי לתשובה מכם. מאמציכם התמקדו כולם בתיאור ההבטים החיצוניים של המציאות וברכילות סביבם. איש מכם לא עשה נסיון כלשהו להבין קצת יותר לעומק את יסודות הדברים. לראות את התהליכים שבשטח ולהתמודד עם הקשריהם השונים. איש מכם לא עסק במכלול ההבטים הפרשניים שבונים את התובנות המושכלות על החיים. ואיש מכם לא ירד לשטח ולא בחש באתרי האינטרנט השונים כדי לשמוע וללמוד מה אומרים שם אותם כל מי שאינם פוליטיקאים. ולא קיבל כל אינפורמציה חיה אוטנטית ומקצועית מלבד אוסף המלל הטפל שאספתם בחידלונכם מן הפוליטיקאים.
תרצו או לא תרצו, אתם, יחד עם הפוליטיקאים והעליתות תומכות הממסד בארץ, מהווים כיום את האוליגרכיה השלטת במדינה, ואין לכם כל עניין ומוטיבציה אמיתית לצאת נגדה. כבר מזמן אינכם כלב השמירה של הדמוקרטיה. מבול הדיווחים שלכם על השחיתות וכל הרע הנגלה איננו חורג מפטפוט המנותק מכל הקשר רחב יותר ומכל משמעות והסברים מושכלים ומקצועיים. אוסף עצום של דיווחים רעים ואפס נסיון להבין את המקורות להיווצרותם. את התהליכים. את התמורות הנדרשות. את החולשות הדוריות. את התרבות הפוליטית הרעה שהשתרשה כאן וכו' וכו' וכו'. כל כך הרבה עצים של פיטפוטי סרק שכבר לא ניתן לראות את היער כולו. שלא ניתן לקבל תמונה רחבה ואיכותית על אופיים של חיינו הציבוריים בארץ הזו. כלום וכלום עיתונאי אחד גדול. נפיחות ענקית. בלון נפוח. שביעות רצון עצמית בלתי נידלית. וקיבעון אדיר המייצר שמרנות וארכאיות בקרבכם כעיתונאים וכמערכות עיתונות. כבר מזמן אתם הסיפור ולא המציאות. כבר מזמן אין לכם רצון לעשות עבודה עיתונאית של אמת. של מקצוענות לשמה. לכו ולימדו מחבריכם העיתונאים הכלכליים והאחרים כיצד יש לעשות את המלאכה העיתונאית. כיצד לתאר את המציאות. כיצד לדווח על התהלכים ויסודות הדברים.
המחדל הוא כל כך גדול ורב עוצמה עד שנוצרה בארצנו מציאות עגומה שרק קומץ אנשים קבועים נשמע בה. התקשורת לא תכניס אליה שום אדם רציני שאיננו נמנה על רשימת ארבע מאות האנשים הנשמעים תדיר בארץ הזו. נסו ותראו. אני ניסתי. מעמדה של חמלה ופטרונא'ז היא תרבה לדווח על המסכנים והאבודים בחברה. זה המקום היחידי שמותר גם לאנשים שאינם אנשי שלומנו להכנס אליה. ועם נוסיף לכך את הסלב, כן רבותי זה הסיפור האמיתי כולו. איש אחר מלבדם לא יוכל לפרוץ את מחסום העיתונות. את הממלכה הזו. שום דעה חדשה, עניינית ואיכותית ככל שתהיה לא תקבל במה אצלה. שום תהליכים של הפרייה, צמיחה והתפתחות לא קיימים בה. ככך, התקשורת בדרכיי התנהלותה הכושלות נותנת יד למלל ולתמונת עולם המסיתים את הציבור ומדיחים אותו, ולמעשה היא עושה בזאת יד אחת עם הפוליטיקאים. הדיון הציבורי איננו דיון בעוד חיינו הציבוריים, ובראשם המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית על סף קריסה. את זרעי הפורענות הגדולה הזו אנו כבר רואים בכל פינה בחיינו.
אילו התקשורת היתה פותחת רק חריץ קטן בתוכה - לשונה, למאתגר, לאחרות, לתעוזת הרוח, לשואלים את השאלות הגדולות והאמיתיות של חיינו, לרב-תחומיות, למקוריות ולחדשנות והיצירתיות בקרבנו - לא היינו מגיעם לתמונת הקרקס הנגלית כיום לעיניי כל של המערכת הפוליטית בישראל. הדיון הציבורי היה נראה אחרת מן הסתם, והדבר היה משפיע על מכלול חיינו הציבוריים בארץ. כיום המצב הוא שהפוליטיקה על סמלה בניין הכנסת היא מצודה של שמרנות וארכאיות בלב החברה הישראלית המייצרת לה ולמדינה הפסדים עצומים שהם כבר מזמן בעלי משמעות אסטרטגית מן המעלה הראשונה. והפיטפוט העיתונאי השגור רק מטפטף שמן על המדורה ומפיח רוח במפוחי האש של הסתת הציבור והדחתו ותו לא. אפס תרומה לדמוקרטיה שלנו. אפס תרומה לפיתוח עוצמה דמוקרטית בקרבנו. זה חלקה של העיתונות הפוליטית-חברתית בארצנו.
